לקראת יום העצמאות וגם בלי קשר אני מוצא את עצמי קורא דברים של אליעזר בן יהודה. הסגנון המיוחד שלו משלב כתיבה אישית, פובליציסטית, הגותית ומרתקת מאד. להגיד על אליעזר בן יהודה שהוא מחיה השפה העברית זה ממש לא מדויק. השפה העברית מעולם לא מתה, היא חייתה בבתי המדרש, בספרייה ואף בעיתונות. [משה לייב לילינהלום כתב כי זמנה של העברית כבר עבר ואין לה שום תפקיד בחיי היהודים, ואם הוא וחבריו עוד כותבים מאמרים בעברית, הוא 'רק מפני שעוד יש בקרב היהודים אנשים שאינים יודעים רוסית ואינם יכולים להשיג על ידי הלשון הרוסית ההשכלה הנדרשת לכל אדם, ולכן אין הסופרים העברים מדקדקים בלשונם ואינם מתאמצים לשפר אותה, והם משתמשים בערבוביה בעברית וארמית ורוסית.] בכל זאת בן יהודה היה המהפכן שהביא את העברית לחיי היהודים ונלחם על השלטתה כשפת דיבור.
בין לבין, כשהוא מתאר את ה'רביים' שלו - כולם תלמידי חכמים שחשפו אותו בצנעה להשכלה ולספרות - הוא מתאר את הרבי השלישי שלו.
מה שיפה בעיני זה התאור שלו של 'הראש הגוי' שעזר לו לחשוב על מדינה כמו שחושבים על מדינה. אני מוצא בו תמצות נהדר של כל הסוגיא במלוא פשטותה ועמקותה:
"זה הרבי השלישי, שהוא פתח לפני השער לענייני המדינות ומסתריהם, והורני מלאכת העיתונות ודרכיה - הוא היה לא יהודי.
וברגשי הכרת טובה עמוקה אני מברך את המקרה,
שברגע חשוב זה בחיי,
בתחילת ההכנה המדינית שלי לפעולתי העתידה, הזדמן הזדמנתי עם 'ראש גוי',
בעל מח פשוט, עם אדם טבעי,
שהוא רואה את הדברים בעולם - כהוויתם,
ולא דרך קרני אור שבורות ונלוזות,
שהדברים נראים בהן לעיני בעלי מוחות העקומים שבראש היהודי הגלותי המפולפל,
אפשר, שאלמלא מקרה זה לא היה רעיון התחיה הלאומית שלנו מתלבש בדעתי בצורה טבעית, פשוטה ועקבית בכל פרטיה."
(אליעזר בן יהודה 1858-1922 מחיה השפה העברית)
http://www.youtube.com/watch?v=2QZ4e3wajQA
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה